הרחבה. שינוי

מצד אחד, תגובה בריאה ונורמאלית לנעשה בעולם הראלי מחייבת שינוים בחיינו. למשל, עליה וירידה של הבורסה; היטל על צריכת מים; בוס חדש במשרד; נישואים או גרושים, וכן הלאה.
מצד שני, כל שינויי נחווה על ידנו כסכנה אפשרית, כאיום על ביטחונו.
בדרך כלל אנו במצב "שיווי משקל" [הומיאוסטזיס] שפירושו אנו בשליטה ואין סכנה. העירור [trigger], שינוי שנחווה על ידי אחד או יותר מהחושים, מערער את שיווי המשקל, כלומר, יוצר שינוי. כל שינוי גורם לנו, באופן אוטומטי, לבחון האם מדובר בידיד או אויב ובאם מדובר אפילו בחשד קל שמדובר באויב, יש להחליט על הילחם או ברח. מדובר בתהליך אוטומטי שבו מעורבים החושים והמוח הזוחל והמערכת האוטונומית [אחראית על לחץ דם, דופק, נשימה, עיכול, ועוד].
אין בשכל דבר שלא היה קודם לכן בחושים [תומס מאקווינס]
הפסיכולוגיה האבולוציונית, מלמדת אותנו שאנשים חווים בגופם סכנה כאשר מתרחש שינוי או כשהם נאלצים לבצע שינוי. למעשה, אנו מזהים סכנה על ידי חמשת החושים שלנו כאשר הגירוי הוא תמיד שינוי – רעש פתאומי, שינוי בכיוון הרוח, ריח שהשתנה, תזוזה בעשב וכן הלאה.
כאשר המצב "יציב", כלומר נמשך זמן מה, החוש מפסיק להרגיש את הגירוי. למשל, טועמי יין משנים טעם בין טעימות על ידי אכילת גבינה צהובה; אדם הגר ליד רחוב ראשי מתחיל לחוות את רעש המכוניות כ-"רעש לבן" וכך מצליח לישון בלילה וכן הלאה.
וכך, עבור כל יצור חי, לאורך האבולוציה, שינוי פירושו סכנה פוטנציאלית.

עוד עיקרון, מתוך הפסיכולוגיה האבולוציונית אומר ש:

מכאן, שרוב האנשים נותנים העדפה למצב הקיים כי החשש ממשהו "רע" שיקרה בשינוי, גדול מהתקווה למשהו "טוב" [פרס נובל בכלכלה שניתן לכהנמן מתייחס בדיוק לנקודה זו].
אלא שגם שינוי "לטובה" מחייב, מבחינה נפשית, "ויתור" על הישן. מכורים למשל, גם אם ברור להם ההיבט השלילי של התמכרותם והמחיר הרב שהם משלמים בגין ההתמכרות, מתקשים לוותר על ה"סם". מכאן הכלל, כל שינוי מחייב ויתור!
לעיתים השינוי נחווה כמשבר ומערער את יכולת התמודדות עם משברים שלנו.
לעיתים השינוי מערער את יכולתנו בפעולת קבלת החלטות.
בחלקו נובעים הפחד משינוי וההתנגדות לשינוי מחשש - החשש מהלא-נודע. לאחר שנים רבות של הישרדות "בביצה הטובענית" יש חשש מיכולת ההישרדות באוויר הצח של "פסגת ההר". במקרה כזה תתכן תופעה חרדה משינוי המחייב טיפול בחרדה.
אנשים רבים מעדיפים את הקיים על ההרפתקה של מציאת החדש, גם אם השינוי הוא "לטובה".

למעשה כולנו חשופים לשינויים הנכפים עלינו על יד "העולם: פיטורים או רה-ארגון בעבודה, שינויים במשפחה - [לידה, גרושים, פטירה, חתונה של בן\בת, צורך לעבור דירה], חוקי מדינה חדשים, שכן חדש ועוד. במקרים רבים מסוג זה חווים האנשים "שיתוק"; חווים את השינוי כטראומה. ראה היבט זה בדיון על ביו פידבק .
לעיתים המחיר של הישארות בקיים הוא גבוה וכולל תחושת מחנק, תחושת היתקעות, תחושה של חיים על הסף, חיים על פי תהום או פשוט חרדה  לא ברורה.
לעיתים אנו חווים צורך לא מוגדר בשינוי כתחושה פנימית לא ממוקדת, אך חזקה מספיק כדי לגרום לנו לפעול. מצד שני, חוסר התמודדות עם השינוי עלולה כאמור לגרום לחרדה, כעס, דיכאון וחוסר יכולת להתמודד עם בעיות יום יומיות בצורה יעילה.

ד"ר אלי אברהמי ממקד את העזרה בתחום ההתמודדות עם שינויים בבירור המצב הקיים תוך בחינת חלופות אפשריות. הדגש הוא על בחירת חלופה לא רק מבחינה רציונאלית אלא גם מבחינה רגשית. כל בחירה שאינה מבוססת על שני מרכיבים אלו סופה שתגרום לתחושה של "עניין לא סגור", למחשבות מהסוג של "מה היה אילו..." ורגשי חרטה. כמו כן מכוון הייעוץ למתן כלים למטופל כך שירגיש "שליטה במצב"; שיחוש את השינוי לא כעונש אלא "כהזדמנות". העזרה הטיפולית, גם אם תהיה ממוקדת בבעיה ספציפית, מכוונת למתן דרך התמודדות עם בעיות דומות בעתיד. ראה משל החכה והדג

 

 

כל הזכויות שמורות לד"ר אליהו (אלי) אברהמי ©2011 טל:04-8243932 מייל:avrahami.eli@gmail.com
בניית אתר EkDesing